Tags » Halacha

למה קוראים פרשת בחקתי לפני שבועות

מגילה לא:
תניא ר’ שמעון בן אלעזר אומר עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים [התוכחה בפרשת בחקתי] קודם עצרת [חג השבועות] ושבמשנה תורה [פרשת כי תבא] קודם ר”ה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה. בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה אלא שבתורת כהנים אטו עצרת ראש השנה היא אין עצרת נמי ראש השנה היא דתנן ובעצרת על פירות האילן.

ומנהג ישראל בימינו שקוראים פרשת בחקתי שבת או שתים לפני חג השבועות. ויש לשאול למה דווקא בחקתי לפני שבועות וכי תבא לפני ראש השנה, ולא להפך בחקתי לפני ר׳׳ה וכ׳׳ת לפני שבועות, והלא בזה גם נוכל לקיים את תקנת עזרא. והביאו התוס׳ ומהרש׳׳ל הסברים לפי מנהגנו, ולשיטתם היִינו צריכים להתחיל עם פרשת בראשית מיד אחרי ראש השנה, אבל דוחים אותה עד השבוע הרביעית כדי שנוכל לקרא כי תבא שתי שבתות לפני סוף השנה, אבל הא תינח כדנהגינן, שאנחנו מסיימים מחזור קריאת התורה כל שנה, אבל לבני מערבא, דהיינו בני א׳׳י בזמן התלמוד ועוד אחרי זה דמסקי לדאורייתא בתלת שנין, מאי איכא למימר? אם רק קוראים את שתי הפרשיות פעם בשלש שנים, יצא שהיו צריכים להפסיק את הסדר או להוציא עוד ספר על הזה של פרשת השבוע כדי לקרוא בחקתי כל שנה לפני שבועות וכי תבא לפני ראש השנה. וחוזרת הקושיא, אם קוראים פרשה מיוחדת לפני המועד שלו הגיע התור שלה, אז למה דווקא בחקתי לפני שבועות ולא אפכא?

וי׳׳ל דעזרא סמך על רעיונות משותפות בין הפרשיות האחרונות בספר ויקרא. בפרשת אמֹר, שני סדרים לפני בחקתי, אנו קוראים על עניין ספירת העומר עד הבאת הביכורים, וספרתם לכם ממחרת השבת וכו׳ שבע שבתות תמימות תהיינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה, דהיינו סופרים שבעה כפול שבעה ימים עד הקרבת הביכורים. ושוב, בפרשת בהר אנו קוראים על שנת החמשים, וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים, עד השנה הקדושה ביותר, ושוב בפרשת בחקתי אנו קוראים על שבע סדרים של שבעה עונשים הבאים שבע על חטואתינו, ובעיקר על אי שמירת שנת השמיטה ובלשונו יתברך הלכתם עמי בקרי. הרי שבכל פרשה מצאנו עניין הכפלות של שבע שבע, ובלשון מרע׳׳ה בפרשת כי תבא הקללות באות תחת אשר לע עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה, והכי פרושו מי שהולך עם ה׳ בקרי, כי איש האמונה העובד את ה׳ מתוך שמחה לא בא לידי התייחסות התרחשות האירועים כסתם מקרה. ואותו רצף העניינים מופיע בפרשת כי תבוא, הפותחת במצות הפרט בהבאת ביכורים, ואחרי הבאת הביכורים על המביא לשמוח בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה׳ אֱלֹקיךָ–וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ. והתוכחה באה על העובר מצוה זו. נמצינו למדים שהצד השוה בין הפרשיות הוא עניין הביכורים המביא לידי עבודת ה׳ בשמחה, שהיא עקר קיום תורה ומצוות, והברכות שתחולו בקיום זה, והקללות אם לא. אלא, שבסוף ספר ויקרא, עניין השבע שבע חוזר על עצמו, והנה הוא מתאים לעונת ספירת העומר המקבלת פני חג השבועות, ואילו סוף ספר דברים משמיט את עניין השבע שבע וכולל את עניין התשובה כמצוה מרכזית הסטורית (פרשת נצבים) והיא באה מיד אחרי תוכחת כי תבא, ונמצא שראוי שנקרא כי תבא ונצבים לפני ראש השנה, בו עוברים לפניו ית׳ כל היצורים כבני מרון.

ועוד פרשו הראשונים שפרשת בחקתי הן דברי הברית שנאמרו בסיני ופרשת כי תבא היתה ברעבות מואב, אז ראוי שנקרא בחקתי לקראת יום מתן תורה.

Original

Q&A: Mikveh for Men

Question: Is it true that a shower can replace immersing in a mikveh?

Answer: Absolutely not. Whenever the Torah requires a ritual immersion, it must be done in a kosher… 845 more words

Halacha

Parshas Behar-Behuchoktai: The Letter of the Law

As the title suggests, this week’s Parsha is all about laws. Many of them are easy to dismiss as outdated. We begin by reading about the Sabbatical year- on which the land must not be worked- and the jubilee year, which sees the freeing of slaves and the return of property to its original owner. 377 more words

Judaism

Explaining Shabbat to Goyim

It was asked of me to explain how modern jewish famlies keep shabbat by one of my non-jewish friends on the Facebook, so I will give kind of a run down on the subject, translating terms and hopefully not getting too bogged down in the many, MANY, complexities of halachah (jewish law…the ‘ch’ is prounced like the ‘ch’ in Achmed the Dead Terrorist) dealing with Shabbat. 687 more words

Parshas Emor: The Callings of Holiness

This week’s Parsha is named Emor, meaning ‘speak’. It contains various laws and instructions; those of the kohanim; those of crime and punishment; and those of the festivals. 433 more words

Judaism

Doing Good for the Right Reasons

Today, I was thinking about the concept of doing mitzvos when there’s no one to see the good we’re doing; a silent act of kindness such as proffering a coin to a charity collector we don’t know, something which will go unknown to all but the person we helped. 215 more words

Judaism