Tags » The Stranglers

The Stranglers - Big In America

The Stranglers are back on the blog for a third visit, with this song that is new to me. It was a new entry on this day in the 80s, at #62, on its way up to a high of UK#48. 20 more words

This Time It’s Personal LIVE – Something Like a Review

There are few things finer in the creative arts than a project that is totally unexpected but in hindsight makes perfect sense, like the end of a really good novel. 3,262 more words

Stephen Carver

This Time It's Personal - Norwich

Last night I became home sick for the first time in over ten years.

The Waterfront, Norwich hasn’t exactly been my favourite venue to see live performances as of late, due to the poor sound. 1,009 more words

Music

Robohop Golden IPA - Kaiju! Beer (AUS)

This my first venture into Kaiju! territory and possibly my first ‘golden IPA’. I’ll have to take their word for the colour as I drank it straight from the bottle, next time I’ll pour it into a glass as I think this beer needs to breath to bring out the best in it. 213 more words

Beer

* זהו רוקנ'רול מן,זה לא א פאקינג קונצרט "

*שלושה שירים מן ההתחלה,החונקים ( כי כך קראו להם אצלנו), מפצירים בקהל לקום על רגליו,וזה הקהל שמילא את ההיכל ,כמעט עד לאפס מקום ( היו כמה כסאות פנויים) נעמד,מתקרב לבמה ,ולא חוזר לשבת ( נו טוב,חוץ מאלה ביציעים ) עד לסוף ההופעה.

הסטרנגלרס

The Stranglers

היכל התרבות, 17.11.2016

שמונה שנים אחרי ש”חיממו” לבלונדי את רעננה, מיליון שנה ומשהו ( 1977 ) אחרי שירקתי עליהם בחדווה בראונדהאוס הלונדוני ( כי אז היה באופנה לירוק על הלהקות ) ,הסטרנגלרס מגיעים אלינו בשלישית ( פעם ראשונה בסינרמה ז”ל ) והפעם להיכל התרבות ,ולהודות על האמת, ההיכל הזה קצת גדול עליהם ובטוח שהייתי מעדיף לשחזר נעורים אבודים במקום טיפה יותר אינטימי, אבל ככה זה שהכרטיסים שבידך תוקעים אותך אי שם במרומי האולם, וכמה טוב עשו הסטרנגלרס האלה כשנתנו לקהל להצמד לבמה. והנה החונקים של 2016, שוב עם זמר חדש ( באז וורן ) עם כל הרפרטואר המוכר, וכמה קצת פחות מוכרים ( מענין שדווקא הם עשו לי את ההנאה למושלמת יותר ) . נותנים לקהל את מה שבדיוק היה רוצה לשמוע, אם זה ה”נייס אנד סליזי” המקפיץ,או ה”פיצ’ס” און דה ביצ’ס, המחרמן בחוסר הפוליטיקלי קורקטיות שלו ( ד”ש לטראמפ ) , וכן,גם ” אולווייס דה סאן” המהפנט ו”גולדן בראון” המרוח במתיקות אין סופית , ומה שמענין שלמרות חילופי השילטון ( גם המתופף,ג’ים מקאולי, חדש ללהקה ) הלהיטים וכל השאר תופסים בענק, אז נכון שחלק מהם מתופעל על אוטומט ( ור’ גולדן בראון ,שלא כל כך הצליח להפעים אותי הפעם ) וחלקם האחר רענן בדיוק כמו אז כשהסטרנגלרס ניתבו את דרכם בבריטניה הגדולה, תוך כדי וויכוחים אינסופיים בדבר כן או לא היותם להקת פאנק ( “פוזרים” כינו אותם אז בפנזינים המובילים ) .או קיי, אז  מי נשארו מההרכב המקורי ?: ז’אן ז’אק בורנל , והקלידן דייב גרינפלד. כנראה שאי אפשר בלעדיהם.ויופי שהם עדיין איתנו.

הסטרנגלרס כרגע עובדים על נוסטלגיה וזכרונות. נכון , בלי שום אלבום חדש, עדיין עושים טוב לקווץ’ הרוחני של תאי המוח המתפרקים. ההופעה בהיכל סוחפת. לא מרגשת , כי כמה כבר אפשר להתרגש כשרואים אותם בפעם החמישית. אפשר שמי שרואה אותם לראשונה בחייו תופס ריגושים וצמרמורות. בזמנו , אז ברעננה, ציינתי תחושות אופוריה. הפעם אסתפק בפוסט אופוריה. או כמו שאמר מי שאמר, הים אותו ים, הנהר אותו נהר, הכל זורם,עולם כמנהגו נוהג, והסטרנגלרס כאן על מנת להזכיר לנו שהכל זהב ותמיד תזרח השמש.

בתודה,ולהתראות בהופעה הבאה בעוד….

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

תוספת קטנה לסיום : הייתה גם להקת חימום, לא היה לי מושג מי הם ( בדקתי , “גרייס מלודי ” גרייס מי ? ) . רוקנ’רול שבלוני, ספיינל טאפי, נוראי . למה?

ועוד וידאו אחד בונוס :

ביקורת הופעה

The Stranglers - Always The Sun

Second time on the blog for The Stranglers with another polished mid-80s song.

This one reached UK#30 and was in the chart for the last time on this day in the 80s, at #53. 32 more words